בואו נגן עליהם!

דוד ילד ג'ינג'י יפה סקרן ומצחיק, עזב את העולם החרדי במודיעין עילית ונסע לחפש את עצמו בחוות ארץ הצבי בסוף אחרי כמה חודשים גם מצא. 
בחווה המקום בו כולם שווים כולם עובדים וכולם שמחים יצא דוד עם כמה "אחים" 
שם הוא הבין שהוא רוצה להתגייס ואם להתגייס אז רק גולני, 
דוד הגיע לבית החיילים שבראש צורים כדי לבדוק ונשאר אחרי שהוא התאהב במקום, בחברים ובמשפחת רוזיאביץ שאימצה אותו והתאהבה בו אפילו יותר.
דוד עם העיניים הטובות, אהב את החופש שלו והחופש שלו היה כל כך חשוב לו. 
מגנט חברתי עם חן מיוחד שמקרב אליו אנשים שמרגישים שהם החברים הכי טובים, כולם היו החברים הכי טובים של דוד.
בסביבה של דוד תמיד היה צחוק,
אצל משפחת רוזיאביץ בארוחת ערב עם חבר טוב מהחווה, תיאורים מוגזמים של המציאות, חיקויים קטלניים, דמיונות וחירטוטים, גולנצ'יק קשוח אבל נשמה טובה עם מלא חברים שאוהבים אותו. 
דוד רוצה רק גולני, הצבא קצת קשה אבל לא היה מסוגל להתמודד עם העקשנות של דוד, וכך הגיע ללשכת הגיוס להתחיל מסלול בגדוד 51 של גולני. 
שבתות וחגים וסתם חופשים ושיחות לתוך הלילה. מסורת של קופסת עוגיות טריות לפני כל חזרה לבסיס שהיו בשבילו נגיעה של בית בתוך כל האימונים הקשוחים הבלתי נגמרים והלילות הקרים בשטח. 
שומרים על קשר כמה שאפשר, לפעמים רק מילה כשלא היה זמן, לפעמים סרטונים של שעה שהוא צילם בחמל כשהוא משועמם מספר על עכברים ונחשים ולפעמים סתם פרצופים מצחיקים משולבים בתמונות של האחיין והאחים.
בגלל פציעה במסלול דוד ירד בכושר והיה האחרון שלא עבר את הבוחמ"ס (בוחן מסלול), הוא ניסה שוב ושוב ושוב ובפעם האחרונה כולם התפללו חזק שיצליח והחברים כולם הגיעו לדחוף ולעודד ולבסוף הוא עבר את הבוחמס בגדול !! לא היה מאושר ממנו!!!
באחת השיחות דוד התלבט אם לרדת מלוחמה אבל הוא נשאר לוחם…
בשבת השחורה ב7.10 באוקטובר שמר דוד בעמדת הש.ג, לקראת השעה 07:00 בבוקר, נועם בן מוחא – חבר טוב של דוד ירד מסיור והבין שהם עומדים בפני התקפה, בן מוחא הביא מהנשקיה שני מאגים לדוד ולו. התצפיתנית שראתה את המחבלים מתקרבים בהמוניהם פנתה לדוד בקשר שירד מהעמדה שהוא ימות שם, דוד השיב "אני לא זז מפה" 

דוד ובן מוחא חיסלו מחבלים רבים בגל הראשון ובכך איפשרו ללוחמים במוצב להתארגן ולצאת להגן על הישוב כיסופים. דוד ובן מוחא השפיעו מאד על תוצאות הקרב ועצרו בגופם את כיבוש המוצב וכפי שאמר הסמגד "התחולל בש.ג קרב הירואי".

דוד ונועם נפלו בעמדת הש.ג של מוצב כיסופים, במעשיהם הצילו חיים רבים.

כל עוד אנחנו זוכרים בלב את דוד, צוחקים ושמחים מהחיים, הוא חי בנו.

עם ישראל חי!